זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת האזינו | 04.10.24
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 17:39 יציאת שבת: 18:55
- אשדוד : כניסת שבת: 18:00 יציאת שבת: 18:57
- טבריה : כניסת שבת: 17:48 יציאת שבת: 18:53
- תל אביב : כניסת שבת: 17:59 יציאת שבת: 18:56
- אשקלון : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- חדרה : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- חיפה : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- רחובות : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- נהריה : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:55
- באר שבע : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 18:57
- אילת : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- פתח תקווה : כניסת שבת: 17:41 יציאת שבת: 18:56
- נתניה : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- מודיעין : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- עפולה : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:54
- ראשון לציון : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- בני ברק : כניסת שבת: 17:59 יציאת שבת: 18:56
- חולון : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- לוד : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:55
- רעננה : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 18:56
- בית שמש : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- רמלה : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- ראש העין : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- קרית גת : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- עכו : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:55
- כרמיאל : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:54
- נתיבות : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 17:49 יציאת שבת: 18:54
- דימונה : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- אופקים : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- שדרות : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:57
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
- ערד : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:55
- קריית שמונה : כניסת שבת: 17:47 יציאת שבת: 18:53
- בית שאן : כניסת שבת: 17:48 יציאת שבת: 18:54
- רמת גן : כניסת שבת: 17:59 יציאת שבת: 18:56
- יבנה : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- בת ים : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:57
- כפר סבא : כניסת שבת: 17:50 יציאת שבת: 18:56
- צפת : כניסת שבת: 17:48 יציאת שבת: 18:54
- הרצליה : כניסת שבת: 17:51 יציאת שבת: 18:56
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 18:14 יציאת שבת: 19:11
- ברצלונה : כניסת שבת: 19:09 יציאת שבת: 20:07
- בודפשט : כניסת שבת: 17:58 יציאת שבת: 19:00
- פריז : כניסת שבת: 19:04 יציאת שבת: 20:07
- אמסטרדם : כניסת שבת: 18:51 יציאת שבת: 19:58
- בנגקוק : כניסת שבת: 18:47 יציאת שבת: 19:36
- לונדון : כניסת שבת: 18:12 יציאת שבת: 19:18
- פראג : כניסת שבת: 18:15 יציאת שבת: 19:19
- אומן : כניסת שבת: 18:13 יציאת שבת: 19:16
מניין בני ישראל
בעוד ימים ספורים נתייצב בפני אדון כל ונייחל לשנה ברוכה. "אתם ניצבים היום לפני ה' אלקיכם". אשרי מי שמסוגל להתייצב בקלות בפני בוראו ללא רעדה וחיל. קל לומר "נתייצב" בפניו אך האם מסוגלים אנו? יש לנו האומץ? הלא אדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה המדבר עמו כבן אל אביו, כיון שחטא מיהר להתחבא מפניו.
חנניה, מישאל ועזריה ברחו בהיחבא בהתגלות מלאך (דניאל י' ז) וכיצד יש לנו העוז להתייצב בגלוי לפני ה'? רבי יוסף אלבו (מגדולי הפילוסופים היהודים בספרד במאה ה 15) בספרט "העיקרים" כותב על הכתוב "ושבת עד ה' אלוקיך" כי אם יחזור בתשובה כי אז הוא דומה לבריאה חדשה ולכן יכול להתייצב ללא מורא בפני הבורא ית'. ובלשונו במאמר ברביעי פרק כה: "כשחיפשנו בכל מצוות עשה שבתורה לא מצאנו מצווה שבה בלבד יזכה אדם לתכלית המקווה מצד התורה אלא התשובה."
מבאר הרב שלום וואלך: "כל המצוות אמנם קדושות אך כל אחת מהן היא פרט. ענף כחלק מהמכלול השלם של כל מצוות התורה וכשם שאברי האדם כל איבר חשוב בפני עצמו אך לא די בו לבדו אלא הוא פרט בשלימות הכוללת של האדם כך כל מצווה הינה מרכיב בשלמות האדם אך אין די בה כשלעצמה כי יש צורך גם בשבת, גם בכשרות גם בטהרה וכו' וכך בכל מצווה ומצווה. אך מהו חוט השני המקשר בין כולן, התשובה היא עצם היותן מצוות. כי 'מצווה' פירושה שיש מי שמצווה ויש מי שנשמע לציווי, יש מנהיג ויש מונהג, יש אדון כל ולו נתינים המצייתים להוראות.
כשחלילה עוברים על מצוות התורה עצם העובדה שהפרנו את הפקודה גם על מצווה קלה הרי שבכך הכרזנו על מרד ושברנו את עול האדון וזוהי עיקר התשובה. ההחלטה לשוב ולשאת בעול ללא הבדל חומרת או קולת המצווה או העבירה. תשובה על מה? על כל הפרטים והמחדלים. ברגע שישנה קבלת עול, באותו רגע אפשר להתייצב לפני הבורא.
" אתם ניצבים ... לפני ה'.. כל איש ישראל" (דברים כט' ט') ומכאן דייקו חז"ל שכל ישראל נתפסים בעוון היחיד והראיה מעכן שמעל בחרם יריחו ואמר ה' ליהושוע "חטא ישראל" (יהושוע ז,יא) וכל ישראל ניגפו בעוונו במלחמת העי. וכך דרשו חז"ל על הפסוק "וכשלו איש באחיו": איש בעוון אחיו ללמדך שכל ישראל ערבים זה בזה" (מסכת שבועות לט ע"א).
אך כשם שהרבים נתפסים בעוון היחיד כל שכן שהרבים נושעים בזכות היחיד וכך אמרו חז"ל (חגיגה יב ע"ב): בשביל צדיק אחד העולם עומד שנאמר "וצדיק יסוד עולם" (משלי י').
אך כדי להינצל בזכות היחיד הצדיק יש תנאי אחד, שיאחזו בו! הצדיק משול לעץ המסוכך רק על החוסים בצילו! הבעל שם טוב אמר שהצדיק הריהו כשמש המאירה לכל בתנאי שלא מסתתרים מפניה ולא מגיפים את התריסים.
אם דבקים בגדולי האומה הדבקים מצידם בתורה ומצוותיה קל יותר להיות ניצבים בפני ה'.
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
היא מונחת במרכז השולחן, על מגש כסוף או על קרש חיתוך מעוצב, יפה, קלועה, מעוטרת ומוגבהת קלות. על אף השתייכותה למשפחת הלחמים, החלה מיוחדת. אני משווה אותה למלכה - גבוהה ויפה עם כתר זהוב־חום המעוטר בגרגירי שומשום מנצנצים.
בחגי ישראל מקבלת החלה עיצוב מיוחד לסעודה המסורתית, אשר מייחד אותה מהחלה של שבת. השבוע, לקראת סעודת החג, בחרתי להציע לכם שני מתכונים להכנת חלות מיוחדות לצד שלל טיפים להצלחה בהכנה, בעיצוב ובדרך ההגשה.
טיול לשבת
בעוד המדינה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, ראש השנה תשפ"ה מהווה עבור רובנו הזדמנות להתכנסות, לחשבון נפש, לשלווה ולהתחדשות. למרות המתיחות שתכף סוגרת שנה, הצורך באסקפיזם, בחיבור למסורת ובבילוי בטבע גובר. השנה, יותר מתמיד, אנו מוצאים את עצמנו מחפשים רגעים של שקט ושמחה בחיק המשפחה והטבע.
ראש השנה מספק הזדמנות נפלאה לצאת מהשגרה ולחוות יחד חוויות משפחתיות מעשירות. בין שמדובר בטיול רגלי בשמורות טבע מרהיבות ובין שבביקור באתרי מורשת המספרים את סיפורה של הארץ, או בפעילויות חווייתיות המשלבות למידה והנאה - המגוון הרחב של אפשרויות מבטיח שכל משפחה תמצא את הדרך שלה לחגוג את החג ולהתחיל את השנה החדשה ברגל ימין. הנה כמה הצעות לבילוי משפחתי מהנה ומעשיר.
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
עוד ביהדות
